כותרת משנית לורם איפסום
אחד האתגרים החשובים ביותר בזוגיות הוא למסד מערכת זוגית ארוכת שנים
המושתת על כבוד, הדדיות, חברות ואינטימיות.
אז למה זה יותר קשה ממה שחשבנו?
תמיד הובלתי אנשים להצלחות, גם בזוגיות שלי. המוטו שהנחה אותי לזוגיות טובה יותר – זוגיות בלי אגו וגאווה. לראות את עצמינו כבלתי מושלמים – אם אני אקבל את עצמי, אקבל את בן זוגי. התפיסה שמנחה אותי – מה אני יכולה לשפר בעצמי לפני שאבחן את בן זוגי. בראייתי, אנו המודל הזוגי המשפיע על דור ההמשך ומכאן, החשיבות העליונה לטפח ולחזק את הקשר המשותף.
ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלנו מעניקה לנו
עומק ידע וניסיון רב לחיים, עם זאת המון פעמים
היא פשוט מנהלת לנו את החיים ואת הזוגיות שלנו כיום…
הרי כל זה יצרנו מגיל צעיר
ואז הסיפור הפנימי שלנו אומר:
"זה האופי שלי ככה אני ואין מה לשנות"
"לא מספיק שרק צד אחד עושה את השינוי, צריך גם את הצד השני ,בשביל טנגו צריכים שניים"
"זוגיות זה דבר מסובך ומרוכב"
"בשביל לתת צריך קודם לקבל"
"החיים קשים ואין מה לעשות"
וכך יצאנו עם מסקנות "שהחיים הזוגיים הם כאלו…ולכן צריך לנהוג כך…ולא אחרת"
ואז מפנים אצבע מאשימה כלפי הצד השני…
נשמע די מוכר? אז מה עושים?
יש הרבה מה לעשות והרבה כלים להשתמש בהם…
שאלון אבחון כבר מילאת?